סבא וסבתא שלכם משני הצדדים וההורים שלכם הם הכוכבים של הפרק הראשון בספר הזיכרונות והתיעוד המשפחתי שלכם. הפרק צריך לכלול מידע וסיפורים על שנותיהם הראשונות, כיצד גידלו אותם, האופי שלהם, העיסוקים שלהם, חיי היום יום שלהם כפי שידועים לכם, המקום בו חיו, האתגרים שנתקלו בהם באופן אישי וכבני התקופה בה חיו, הקשר שלהם לאירועים הדרמטיים באותה תקופה, הקשר ביניהם והקשר האישי שלכם איתם בדגש על מה למדתם מהם.
ה-משימה להיום:
נסו להעביר כמה שיותר מידע באמצעות אנקדוטות – סיפורים קטנים וצבעוניים – ששמעתם או חוויתם בקשר לדמויות ולאירועים בפרק זה ובספר בכלל. אנקדוטות ממחישות ומבהירות בצורה הטובה יותר אופי של אדם או תקופה. אל תכתבו שאביכם היה אדם משעשע, תנו אנקדוטות ודוגמאות. אל תכתבו רק שסבתכם היתה נדיבה – “הראו” אותה עושה חסדים. אל תסתפקו ב”החיים אז היו קשים” – שתפו באנקדוטות שימחישו זאת. הבנתם את הראש?
דגשים לכתיבת הפרק הראשון בספר זיכרונות:
- אל תשכחו לכתוב ולספר על הסבא והסבתא מצד אמכם ועל הסבא והסבתא מצד אביכם. למה? כי זה בסיסי ובכל זאת עלולים לשכוח צד אחד.
- אם לא זכיתם להכיר אותם (וגם אם כן) – נסו לאתר ולראיין בני משפחה מבוגרים או ידידי משפחה קרובים שמכירים את ההסטוריה המשפחתית ואת הסבים והסבתות. למה? כי המידע הזה פשוט ייעלם אם לא תאספו אותו היום.
- אם אתם פוגשים לשיחה ידיד משפחה ותיק בקשו בהזדמנות זו לעיין בתמונות, מכתבים ומסמכים שקשורים אליכם ולשורשים שלכם. למה? מניסיוני, אינספור גילויים פוטנציאלים מחכים לכם במפגשים אלו. בנוסף, תמונות מעלות הרבה זיכרונות וסיפורים רלוונטיים.
- מומלץ לאתר ולציין את השמות המדוייקים של האנשים והמקומות המוזכרים בפרק (ובספר בכלל) וכן לעשות שימוש בתאריכים מדוייקים עד כמה שניתן. יש לכתוב השמות גם בשפת המקור. למה? אם בעתיד מישהו ירצה לערוך מחקר או לצאת למסע שורשים זה יסייע לו לאתר ולגלות עוד ועוד פרטים על המשפחה והקורות אותה.
- נסו לספק לקוראים הצעירים רקע או הקשרים רחבים לדמויות ולאירועים על מנת להקל עליהם להבין את התקופה והכללים המקובלים בה. למה? כי חיים שלא השתנו כמעט מאות שנים השתנו באופן מהותי במאה השנים האחרונות וחלק מהקוראים עלולים שלא להבין מה שלכם ולבני הדור שלכם ברור מאליו.
- כתבו על בני משפחתכם, והורייכם בפרט, באופן הוגן ורגיש. עדיף שגם הביקורת, שאולי יש לכם עליהם ועל הבחירות שלהם, תופיע באופן מכובד ושקול. למה? כי הספר לא אמור לפגוע ולעורר מתחים בין בני המשפחה אלא דווקא לאחד ולחבר.
- נסו לשמר את השפה, סגנון הדיבור והביטויים האופיינים לדמויות המוזכרות. למה? ניסוח וטון ייחודיים מעשירים את הסיפור, מעוררים אמפתיה, עוזרים להבדיל בין הדמויות, מעלים חיוך, מעוררים זיכרון ומבטיחים רגע של אותנטיות שמחברת את הקורא לסיפור.
בפוסט קודם נתתי דוגמה מתוך ספר זיכרונות שאולי תעזור לכם. מוזמנים לעיין.
קחו נשימה עמוקה, בחרו מחברת יפה או פתחו קובץ מסודר במחשב – ופשוט התחילו לכתוב. היום הוא יום מצויין בשביל זה!